פסק-דין בתיק ב"ל 52061-06-12

1.         לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.5.12, אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 5%, בגין תאונת העבודה מיום 17.6.12.

העובדות:

2.         המערער יליד 1950, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין פגיעתו בתאונת דרכים, עת ירד מרכבו בעת עבודתו ביום 14.6.11.

3.         לאחר התאונה נבדק המערער על ידי אורטופד בקופת חולים, אשר אבחן נפיחות ורגישות בקרסול ממקור רצועות לטרליות. הפגימה שהוכרה כתוצאה מהתאונה היא נקע בקרסול ימין.

4.         ביום 8.3.12 קבעה וועדה מדרג ראשון את נכותו של המערער בשיעור 5% לצמיתות לפי סעיף 35(1) בין א-ב(מותאם) החל מיום 1.4.12.

5.         המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

6.         ביום  13.5.12 התכנסה ועדה רפואית לעררים ( להלן: "הוועדה") לדון בעניינו של המערער. הוועדה קבעה כי לאור ממצאי הבדיקה, הנכות כפי שנקבעה לו בועדה מדרג ראשון הולמת את נכותו, קרי 5% לצמיתות.

טענות הצדדים :

7.         לטענות המערער, ממצאי בדיקת MRI שבוצעה ביום 31.10.11 מצביעים על כך שלמערער יש קרע במינסקוס, דבר המזכה אותו ב- 10% נכות רפואית.
המרערער טוען כי מדובר בבדיקה אובייקטיבית אשר תוצאותיה ברורות ועל הועדה לקבל את ממצאיה. בנוסף טוען המערער כי כיום מצויה ברשותו חוות דעת, המאוחרת למועד התכנסות הועדה, ויש להחזיר את עניינו של המערער לועדה על מנת שתיחס גם לחוות הדעת.

עוד טוען המערער כי לא שב לעבודתו, ולפיכך יש להפעיל את תקנה 15 בעניינו.

בנוסף טוען המערער כי הועדה לא התייחסה למכלול המסמכים הרפואיים הקיימים בעניינו.

8.         מנגד טוען ה משיב כי יש לדחות את הערעור. הוועדה עיינה בבדיקתMRI  ובצילומי  הרנטגן של המערער, ומצאה כי קיימים שינויים ניווניים בפטישון הפנימי, שאינם קשורים לפגיעה המוכרת.

לאור ממצאים אלה החליטה הוועדה להפעיל את סעיף 35 לתקנות היות וזהו סעיף סל , וחרף ההפרעה התפקודית המזערית של המערער, קבעה לו 5% נכות.
עוד נטען ע"י המשיב כי אין מקום כיום להמציא את חוות הדעת מיום   18.6.12 לועדה, היות ויש לבחון את פעילות הועדה על סמך המסמכים שעמדו בפניה.

לעניין תקנה 15 - המשיב טוען כי הוועדה מדרג ראשון דנה בהפעלת תקנה 15 ומצאה שבנסיבות העניין, לאור נכותו של המערער בשיעור של 5%, עקב הפרעה תיפקודית מזערית יכול המערער לשוב לעבוד, ואין מקום להפעלת תקנה 15 בעניינו, עוד טוען המשיב כי לא די בכך שהמערער לא חזר לעבדותו, אלא עליו להצביע על ירידה בהכנסות, דבר שלא נעשה במקרה דנן.

לענין המסמכים הרפואיים טוען המשיב, כי לא מוטלת על הוועדה חובה להתייחס  לכל מסמך ומסמך רפואי, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה.

הכרעה:

9.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.